פירוש על שמואל א 22:11

אחימלך בן אחיטוב הכהן ואת כל בית אביו הכהנים. ידמה שקרא עמו כל בית אביו חשב שאול שתהיה שאלתו באלהים אם יצליח במרדו על שאול בדרך שינצחהו במלחמה והיתה תשובת אחימלך כי חלילה לו כי הוא לא ידע בזה דבר ומה שעשה עשה מצד מחשבתו שיהיה דוד היותר נאמן מכל עבדי שאול והיותר סר אל משמעתו:

(יא-יג) וספר הכתוב ששלח שאול לקרוא את אחימלך ואת כל בית אביו, ואמר לאחימלך הכהן הגדול בפני כל הכהנים שמע נא בן אחיטוב, ולא קראו בשמו לבזיון, למה קשרתם עלי אתה ובן ישי? והוכיח היותו קושר עמו מאשר נתן לו לחם וחרב ושאול לו באלקים, רוצה לומר להגיד את דרכו ולתת לו דרך שיקום עלי לאורב כיום הזה שאסף אנשים להלחם בי. ומדרשו (מדרש תהלים מזמור נ"ב) עשיתו מלך, שאין נשאלין באורים ותומים אלא למלך ולאב ב"ד ולמי שהצבור צריך לו. ולפי ששאול אמר כי קשרתם עלי אתה ובן ישי והשווה שניהם בקשר, (יד) השיבו אחימלך על קשר דוד ראשונה ואחר כך על קשר עצמו, וזהו ומי בכל עבדיך כדוד? ואמר שהיו לו ד' תוארים גדולים אצלו, האחד נאמן, שהיה לוחם מלחמותיו באמונה רבה נגד כל אויביו, והב' חתן המלך, והוא אם כן כבן היוצא מחלציו, והג' וסר אל משמעתך, רוצה לומר שהיה באוכלי שלחנו, והד' ונכבד לביתך, רוצה לומר שהיה שר הנלחמים ויוצא ובא לפני כל ישראל, ואמר שלמעלתו באלה התוארים אשר זכר היה ראוי לשאול לו באלקים, כי הוא היה אב ב"ד ומי שהצבור צריך לו, (טו) ולזה אמר היום החילותי לשאול לו באלקים, והוא מאמר בתמיהה, רוצה לומר וכי היום שאלתי לו ראשונה באלקים? והנה קודם זה פעמים רבות הייתי אני שואל לו באלקים. או יהיה המאמר בלתי תמיהה, רוצה לומר זה היה היום הראשון אשר שאלתי לו באלקים ולא הייתי יודע שקשה היה בעיניך וכי בורח הוא, חלילה לי שאם הייתי יודע בריחתו שאעשה עמו דבר, ולענין הלחם והחרב לא זכר הכתוב תשובתו, והסברה נותנת שאמר לו האמת. ועוד השיב אחימלך על הקשר אשר היה מיחס אליו המלך, ואמר אל ישם המלך בעבדו דבר בכל בית אבי, רוצה לומר לפי ששאול אמר שמע נא בן אחיטוב ושלח לקרוא כל בית אביו אשר יורה שחשדם כלם בזה, ולכן אמר אחימלך ולמה קראתני בן אחיטוב? האם נמצא קשר ומרד בבית אבי אחיטוב שהיית מיחס אותי אליו לחרפה? הנה לא תמצא בעבדך אחימלך עתה ובבית אבי מעולם דבר מגונה, כי באמת בענין דוד אם הוא מורד הנה לא הייתי יודע אני מזה דבר קטון או גדול ולכן נתתי לו החרב והלחם ושאלתי לו באלקים: